מדע אחר - כדור הארץ והאטום.
כדור הארץ הוא כמעין מגנט ענק בעל שני קטבים וזרמים מגנטיים הסובבים בינהם.
אך בניגוד למגנט קבוע, הזרמים המגנטיים יוצאים ונכנסים בכמויות גדולות בכל
מקום על פני האדמה (להזכירכם שהקוטב הצפוני והדרומי הם ה"קטבים
הגיאוגראפים" אך לאמיתו של דבר הקוטב הצפוני הוא בעצם הקוטב המגנטי הדרומי
האמיתי, משום שמחט המגנט הצפונית נמשכת באופן טבעי להיפוכה, וכנ"ל לגבי
הקוטב הדרומי).
זרמים של מגנטים יחידי קיטוב דרומי עולים למעלה בכל מקום בחצי כדור הארץ
הצפוני (הגיאוגראפי), ויורדים אל תוך כל נקודה בחצי הכדור הדרומי. ומגנטים
בעלי קיטוב צפוני עולים למסלולם מחצי הכדור הדרומי ויורדים אל תוך חצי הכדור
הצפוני.
בטבע, כאשר מגנטים בעלי קיטוב מסוים נעים בכוון מסויים, תמיד ינועו כנגדם
מגנטים בעלי הקיטוב ההופכי. שניהם נעים בצורה סלילית עי"פ חוק היד הימנית,
ובמהירות עצומה.
אגב, המדע מכיר אך ורק במסלול כווני אחד (היוצא מהקוטב הצפוני, ונכנס
בדרומי), וכל מגנט הוא בעל שני קטבים (ניתן להפריך טענה זו ע"י מספר
ניסיונות פשוטים).
לכאורה נראה נושא זה צדדי וחסר חשיבות, אך להזכירכם כי המדובר במערכת
עצמאית ושיכולה להתקיים לעד (אלא אם כדור הארץ יושמד), ומערכת מגנטית
זו עוטפת כל ירח, כוכבי לכת, שמשות, מערכות שמש, גלקסיות וגרמי שמיים
אחרים. מערכת זו קובעת את היקפי המסלולים, צדי הקטבים אשר חייבים
להיות באותו הצד (למשל קטבי כדור הארץ והירח נמצאים באותו - דרומי מול
דרומי וצפוני מול צפוני, בכדי לשמור על כוחות דחיה ומשיכה שווים, שאם
לא כן יתנדשו השניים). ועוד פרמטרים ואיפיונים שונים של גרמי שמיים.
כאשר מסתכלים מעלה, קצת קשה להבין מה גורם לגרמי השמיים לנוע, ללבוש
צורה מסויימת או לפלוט קרינה מסויימת ללא "כללי משחק" וכוחות המנהלים
המקשרים חלל אינסופי זה - חסרה בתמונה זו שלד מרכזי, גם אם הוא נסתר.
יתרונות רבים יש למגנטים, גם כאשר הם סובבים את האטום (בצורה דומה בה הם סובבים
מגנט קבוע). כוחם הוא אין סופי, מסלולם "מחזיק" את האטום כחתיכה אחת (משום שהקטבים
מושכים ודוחפים ללא הרף, כמו בכדור הארץ), ע"י הקטבים יכולים האטומים לחבור יחדיו
וליצור מולקולות בעלי צורות משושות, מרובעות, מתומנות וכ'ו. המגנטים באטום
"עוטפים" את ליבתו אשר עשויה מחלקיק/ים נייטרלים ואשר יכולים ללבוש צורה של כל
חומר ביקום (כולל האור, שחלקיקיו דומים למבנה האטום, ובעזרתו נעשית תחלופת חומרים
אינסופית). ארבעת חוקי הכח הבסיסיים (החזק, האלקטרומגנטי, החלש וכח הכבידה) גם
הם ביטויים של מגנטים דרומי צפוני והחלקיק הנייטרלי.
כח הכבידה למשל פועל כך : זרמי המגנטים סביב כדה"צ מתנקזים דרך מרכזו במעברם בין
הקטבים. כאשר הם חולפים דרך ליבת כדה"צ (אשר דרך אגב מורכבת מחומר צפוף יותר
מאורניום), נוצרים תנאי חום ולחץ עצומים. אטומי האורניום (המקורב לליבה)
"מתפצחים" ויוצרים פיצוצים רבים תחת תנאים אלו ובכך משחררים את המגנטי שהחזיקו
אותם ביחד. מכיוון שהדרך היחידה למגנטים לצאת החוצה, היא לכל הכיוונים
מהליבה - החוצה, הם עושים את דרכם האחד לצידי השני (מגנטים דרומיים לצד מגנטים
צפוניים) באותו כיוון. כאשר מגנטים צפוניים ודרומיים נעים באותו כיוון האחד לצידי
השני - אין בינהם משיכה, רק כאשר הם נעים אחד מול השני נוצרת משיכה. על שום צורת
תנועתם הם מושכים כל דבר / עצם העומד בדרכם, משום שכל עצם עשוי מאטומים ובכל אטום
נמצאים שני המגנטים.
במערכות אסטרונומיות עובדים מספר חוקים, כח הכבידה, תנע זוויתי ועוד, אשר את
איפיוניהם מוכרים למדע, אך משום מה שדות מגנטיים והשפעותיהם ההדדיות, אינם ידועים
במיוחד.
בניגוד לאלקטרון, פרוטון, ניוטרון ועוד רשימה ארוכה של חלקיקים, לא צריכים
המגנטים הצפוני והדרומי כל כך הרבה שותפים בכדי להרכיב את האטום, ליצור חשמל, גלים
מגנטיים ותופעות שונות ביקום. לפעמים נדמה שסביב האלקטרון התקין המדע עוד אין
ספור מערכות עזר, וחלקיקים מלאוכתיים, רק בכדי להסביר תנועה או תופעה בה אמור
האלקטרון להיות שחקן ראשי. וכל זה בזמן, שמול עיניהם של פיזיקאים עומדים המגנטים
בעלי תכונות מלידה, היכולות למלא ללא מאמץ או מניפולציות את תפקיד אבני היסוד.
אותם אבני יסוד שעד היום לא שם לב המדע שבכלל אינם קיימים בפיזיקה......
כדור הארץ הוא כמעין מגנט ענק בעל שני קטבים וזרמים מגנטיים הסובבים בינהם.
אך בניגוד למגנט קבוע, הזרמים המגנטיים יוצאים ונכנסים בכמויות גדולות בכל
מקום על פני האדמה (להזכירכם שהקוטב הצפוני והדרומי הם ה"קטבים
הגיאוגראפים" אך לאמיתו של דבר הקוטב הצפוני הוא בעצם הקוטב המגנטי הדרומי
האמיתי, משום שמחט המגנט הצפונית נמשכת באופן טבעי להיפוכה, וכנ"ל לגבי
הקוטב הדרומי).
זרמים של מגנטים יחידי קיטוב דרומי עולים למעלה בכל מקום בחצי כדור הארץ
הצפוני (הגיאוגראפי), ויורדים אל תוך כל נקודה בחצי הכדור הדרומי. ומגנטים
בעלי קיטוב צפוני עולים למסלולם מחצי הכדור הדרומי ויורדים אל תוך חצי הכדור
הצפוני.
בטבע, כאשר מגנטים בעלי קיטוב מסוים נעים בכוון מסויים, תמיד ינועו כנגדם
מגנטים בעלי הקיטוב ההופכי. שניהם נעים בצורה סלילית עי"פ חוק היד הימנית,
ובמהירות עצומה.
אגב, המדע מכיר אך ורק במסלול כווני אחד (היוצא מהקוטב הצפוני, ונכנס
בדרומי), וכל מגנט הוא בעל שני קטבים (ניתן להפריך טענה זו ע"י מספר
ניסיונות פשוטים).
לכאורה נראה נושא זה צדדי וחסר חשיבות, אך להזכירכם כי המדובר במערכת
עצמאית ושיכולה להתקיים לעד (אלא אם כדור הארץ יושמד), ומערכת מגנטית
זו עוטפת כל ירח, כוכבי לכת, שמשות, מערכות שמש, גלקסיות וגרמי שמיים
אחרים. מערכת זו קובעת את היקפי המסלולים, צדי הקטבים אשר חייבים
להיות באותו הצד (למשל קטבי כדור הארץ והירח נמצאים באותו - דרומי מול
דרומי וצפוני מול צפוני, בכדי לשמור על כוחות דחיה ומשיכה שווים, שאם
לא כן יתנדשו השניים). ועוד פרמטרים ואיפיונים שונים של גרמי שמיים.
כאשר מסתכלים מעלה, קצת קשה להבין מה גורם לגרמי השמיים לנוע, ללבוש
צורה מסויימת או לפלוט קרינה מסויימת ללא "כללי משחק" וכוחות המנהלים
המקשרים חלל אינסופי זה - חסרה בתמונה זו שלד מרכזי, גם אם הוא נסתר.
יתרונות רבים יש למגנטים, גם כאשר הם סובבים את האטום (בצורה דומה בה הם סובבים
מגנט קבוע). כוחם הוא אין סופי, מסלולם "מחזיק" את האטום כחתיכה אחת (משום שהקטבים
מושכים ודוחפים ללא הרף, כמו בכדור הארץ), ע"י הקטבים יכולים האטומים לחבור יחדיו
וליצור מולקולות בעלי צורות משושות, מרובעות, מתומנות וכ'ו. המגנטים באטום
"עוטפים" את ליבתו אשר עשויה מחלקיק/ים נייטרלים ואשר יכולים ללבוש צורה של כל
חומר ביקום (כולל האור, שחלקיקיו דומים למבנה האטום, ובעזרתו נעשית תחלופת חומרים
אינסופית). ארבעת חוקי הכח הבסיסיים (החזק, האלקטרומגנטי, החלש וכח הכבידה) גם
הם ביטויים של מגנטים דרומי צפוני והחלקיק הנייטרלי.
כח הכבידה למשל פועל כך : זרמי המגנטים סביב כדה"צ מתנקזים דרך מרכזו במעברם בין
הקטבים. כאשר הם חולפים דרך ליבת כדה"צ (אשר דרך אגב מורכבת מחומר צפוף יותר
מאורניום), נוצרים תנאי חום ולחץ עצומים. אטומי האורניום (המקורב לליבה)
"מתפצחים" ויוצרים פיצוצים רבים תחת תנאים אלו ובכך משחררים את המגנטי שהחזיקו
אותם ביחד. מכיוון שהדרך היחידה למגנטים לצאת החוצה, היא לכל הכיוונים
מהליבה - החוצה, הם עושים את דרכם האחד לצידי השני (מגנטים דרומיים לצד מגנטים
צפוניים) באותו כיוון. כאשר מגנטים צפוניים ודרומיים נעים באותו כיוון האחד לצידי
השני - אין בינהם משיכה, רק כאשר הם נעים אחד מול השני נוצרת משיכה. על שום צורת
תנועתם הם מושכים כל דבר / עצם העומד בדרכם, משום שכל עצם עשוי מאטומים ובכל אטום
נמצאים שני המגנטים.
במערכות אסטרונומיות עובדים מספר חוקים, כח הכבידה, תנע זוויתי ועוד, אשר את
איפיוניהם מוכרים למדע, אך משום מה שדות מגנטיים והשפעותיהם ההדדיות, אינם ידועים
במיוחד.
בניגוד לאלקטרון, פרוטון, ניוטרון ועוד רשימה ארוכה של חלקיקים, לא צריכים
המגנטים הצפוני והדרומי כל כך הרבה שותפים בכדי להרכיב את האטום, ליצור חשמל, גלים
מגנטיים ותופעות שונות ביקום. לפעמים נדמה שסביב האלקטרון התקין המדע עוד אין
ספור מערכות עזר, וחלקיקים מלאוכתיים, רק בכדי להסביר תנועה או תופעה בה אמור
האלקטרון להיות שחקן ראשי. וכל זה בזמן, שמול עיניהם של פיזיקאים עומדים המגנטים
בעלי תכונות מלידה, היכולות למלא ללא מאמץ או מניפולציות את תפקיד אבני היסוד.
אותם אבני יסוד שעד היום לא שם לב המדע שבכלל אינם קיימים בפיזיקה......
מדע אחר
